מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אבודרהם

החלטה

החלטה זו עניינה הכרעה במחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלת סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה והאם יש מקום להורות על העברתה לבית המשפט המוסמך, לשיטת המבקש בית המשפט בעפולה (או לפי תשובתו האחרונה בית משפט זה ולחילופין בית המשפט בעפולה), ולשיטת המשיבה בית המשפט בראשון לציון, שם הוגשה התובענה לביצוע (ולמעשה לפי נימוקי המשיבה, בתל אביב).

המדובר בתביעה על סכום קצוב שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון. המבקש הגיש התנגדות לביצוע התובענה בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון כאשר בגוף ההתנגדות נטען לסמכות בית המשפט בעפולה ולא הובא כל נימוק לסמכותו של בית המשפט באשקלון לדון בתובענה.

משהוגשה ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל הסמוכה לבית משפט זה העבירה כב' רשמת ההוצאה לפועל את ההתנגדות לבית משפט זה, בהתאם לחובתה לעשות כן עפ"י הוראת תקנה 109ט(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979.

בהתאם להוראות תקנות ההוצאה לפועל, תקנה 109ב(ב), והלכת טכנוקריט, בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ הנדסה ובניין בע"מ, אין המבקש רשאי לעורר טענות כנגד סמכותו של בית המשפט אליו הועברה ההתנגדות, משבחר להגיש את התנגדותו ללשכת ההוצאה לפועל הסמוכה לבית המשפט האמור.

ר' הנקבע בפסה"ד בעניין טכנוקריט הנ"ל:

"על בחירת הנתבע להתבצע באמצעות הגשת ההתנגדות ללשכה, אשר בבית המשפט שלידה הנו מעוניין לקיים את הדיון בהתנגדות. לכן, כאשר הנתבע מעוניין לקיים את הדיון בבית המשפט, אשר לשיטתו אליו צריך היה להגיש נגדו תובענה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, עליו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית משפט זה...

תוצאה, שלפיה הנתבע יכול לכפור בסמכות המקומית למרות שמחל על זכותו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית המשפט המוסמך, לטענתו, אינה מתיישבת עם תכלית החקיקה ואינה משרתת כל תכלית ראויה...

כל שהיה על המשיבה לעשות על מנת להגשים את רצונה לקיים את הדיון בתל-אביב, הוא להגיש את ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, תוך פירוט טענתה מדוע בית המשפט שליד לשכה זו הוא בעל הסמכות המקומית. לו רק הייתה המשיבה עושה כן, היה רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב מעביר את ההתנגדות לבית המשפט המוסמך שלידו, והצדדים היו מוזמנים זה מכבר לדיון לגופה של ההתנגדות."

בנסיבות אלה, אין מקום לשעות לעתירה לשינוי מקום הדיון, ככל שהיא באה מצדו של המבקש.

אלא, שטוענת המשיבה ובצדק כי כלל לא ברור מהו הנימוק להגשת ההתנגדות בלשכת ההוצל"פ באשקלון וכיצד קנה בית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה. הסבר להגשת ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון דווקא לא ניתן, אף לא במסגרת תשובת המבקש לתגובת המשיבה, וחרף ההזדמנות הנרחבת שעמדה בפני המבקש לעשות כן, לרבות במסגרת שלל כתבי הטענות שהוגשו.

לעמדת המשיבה אפוא, אין סמכות לבית משפט זה לדון בתובענה ותחת זאת הסמכות מסורה לבית המשפט בראשון לציון, שם גם הוגשה הבקשה לביצוע.

המשיבה מבהירה כי הסמכות במקרה זה נקנית עפ"י מקום היווצרות העילה, ומאחר ומעשה המרמה המיוחס למבקש בוצע ע"י פירעון שיק מחשבון הבנק של המשיבה בבנק איגוד סניף אחוזת בית בתל אביב, ולפי שעילת התביעה נסמכת על השבת סכום השיק שהוצא מהמשיבה כפי הנטען במרמה, הרי שהסמכות בוודאי אינה מסורה לבית משפט זה או לבית המשפט בעפולה.

המבקש לא נתן בתשובתו כל התייחסות לטענות המשיבה (ואף קודם לכן או בכל כתב טענות אחר שהוגש מטעמו).

לפיכך, מאחר ואין מניעה להעלאת טענה להעדר סמכות מצד המשיבה (שכאמור לכתחילה הגישה את התובענה בראשון לציון), מנימוקי תגובתה, ובהעדר סמכות נראית לבית משפט זה, יש מקום להורות על העברת הדיון בהתנגדות למחוז תל אביב.

התיק יועבר לכב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב לשם ניתובו.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ד, 25 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: